חביבים אולי אבל לא בטוח שקדומים

חביבים אולי אבל לא בטוח שקדומים

יקב סגל השיק שני יינות לבנים בסדרה חדשה, קדומים שמה, ולפני שנעבור לנושא המעצבן של זנים קדומים, נתחיל ברשמי טעימה:
קדומים סגלסגל קדומים דבוקי 2019
הענבים גדלו בגליל התחתון במעין פרגולות והיין התבגר 8 חודשים עם משקעי השמרים בחביות לא חדשות של 500 ליטר. בטעימה עולות ארומות של אגס והדרים, הגוף קל-בינוני והסיומת פירותית. ציון: 86 | מחיר: 79 ₪

סגל קדומים מראווי 2019
מכרם קטן שניטע לפני כמה שנים בבר גיורא שבהרי יהודה, גם היין הזה שהה 8 חודשים בחביות גדולות לא חדשות, הוא בעל מרקם קל, מעט פלינטי, ארומות וטעמים של אשכולית לבנה, תבלינים, ובעל סיומת קצרה. ציון: 85 | מחיר: 79 ₪

עכשיו קצת הסברים למה הביטוי "זנים קדומים" מעצבן אותי (שימו את הקטע הפוליטי בצד): סגל כותבים על התווית האחורית של שני היינות שמדובר ב"זנים מקומיים ונדירים שגדלו באזור מתקופת הרומאים ואף קודם…" ובהודעה לעיתונות מדברים עליהם כעל זנים הגדלים "רק בישראל". ואני לתומי חשבתי שבלבנון מייצרים ערק מזיקוק יין שהופק מענבי דבוקי ושמגדלים את הזן הזה בעוד כמה מקומות בעולם. על פוליטיקה והעיוותים ההיסטוריים בקשר למראווי (חמדאני) הבטחתי שלא נתייחס בכתבה הזו.

לא מכבר ראיינתי את ד"ר יאיר מרגלית, ממובילי הייננות המודרנית בישראל, מדען ומומחה ליין מן המוערכים ביותר בעולם, והשיחה התמקדה במה שמכונים "זנים קדומים" – מרגלית הדגיש שאין שום הוכחה מדעית (DNA או נסיבות היסטוריות) המאששים את הטענה שאכן מדובר בזנים קדומים. "הם יכולים לומר מה שהם רוצים אבל זה עדיין לא משייך לתקופה ולא אומר שזה בא מפה, במחקר מדעי צריך להוכיח", הדגיש.

במהלך הוובינר של סגל/ברקן עם השקת שני היינות, שאלתי את עידו לוינסון, היינן הראשי של היקב, אם יש הוכחה מדעית שמדובר בזנים קדומים. התשובה הייתה "לא" ובחביבות שלו, אולי טיפה זחיחות, הבהיר לי עידו שלא תמיד צריך להאמין לכל מה שכתוב. אכן מדע לחוד ושיווק לחוד. עם זה, האירוע המקוון זרם היטב ומשך כמה עשרות אנשי יין, יישר כוח למארגנים.

Comments are closed.